כבר טען החכם מכל אדם , כי " טובים השניים מן האחד " ( קהלת ד ( 9 והגם שכוונתו הייתה פרגמטית , כעולה מארבעת הנימוקים בפסוקים הבאים , , ( א-10 12 ) הענקנו לה בספר זה משמעות נוספת – עיון משווה בין שני תחומי דעת קרובים . אולם בעל-קוהלת לא הסתפק , כידוע , בשניים , והוסיף עליהם חוט שלישי : "והחוט המשלש לא במהרה ינתק " ( שם . ( 12 והגם שלא התכוון לסמן בתוספת זו דרך הוראה כפולת מבט וכפולת תחומי-דעת , נוסיפה כפרשנות נלווית לפרשנויותיו . נראה כי מחקר עיוני בין- תחומי – כעיונים בספר זה – יכול לשמש מסד להוראה בין-תחומית . יישומו של הרעיון קשה , לכאורה , לביצוע , שכן הרי כל אחד מתחומי הדעת הללו נלמד בבתי הספר היסודיים והעל יסודיים בנפרד , ופעמים רבות על-ידי מורים נפרדים . כך גם במוסדות אקדמיים . אמנם , בשנים האחרונות משנה מגמה זו את פניה , בעיקר במדעי החברה , במדעי החיים ו במקצועות טכנולוגיים . האוניברסיטאות מציעות התמחויות בנושאים בין-תחומיים , כחוג משולב במדעי החברה , כביולוגיה-חישובית וככימיה-חישובית , וכיוצא באלה צירופים חדשים . כך גם בתחומים נוספים : משפטנים ומנהלי עסקים עבדו זה לצד זה ותמכו זה...
אל הספר