חזון "ברית בין הבתרים" והדהודיו בספרות העברית החדשה

חזון " ברית בין הבתרים " בראי הפרשנות לפרשנות המקובלת ארבע מגמות-אב : אישית , לאומית , אוניברסלית ומטאפיזית . לדידה של הפרשנות האישית – המצויה , למשל , בפירושי רש " י , ר ' יוסף בכור שור , רמב " ן , רלב " ג ורד – ק " נמענה של ברית בין הבתרים הוא אברהם אבינו , האיש הפרטי , המתבשר ברישה של פרק טו על יורש ראוי , ובהמשכו – על ירושת הארץ המובטחת , המלווה בברית , המהווה מענה לשאלת אברהם : "במה אדע כי אירשנה . ?" כדי שאברהם יבין שנכרתת עמו ברית , בחר הקב " ה , 'שותפו לברית , ' בטקס אופייני לימים ההם . שאלתו של אברהם " במה אדע ?" מתפרשת אפוא לאו דווקא כקריאת תיגר , אלא כבקשת אות כפשוטה : "תן לי סימן , שאכן הבטחתך אמת . " ! ברית בין הבתרים היא מענה לבקשת האות . האסמכתא מירמיהו שהביאו רש " י ואחרים , המעידה כי ברית בין הבתרים אינה טקס מיוחד אלא הליך משפטי מקובל שרווח במשך אלפי שנים , ולאו דווקא בישראל , אינה מאפשרת להסתפק בפירוש זה , שכן ניתן ללמוד ממנה שכל השותפים לכריתת הברית עברו בין בתרי העגל , ואילו בברית בין הבתרים מציין הכתוב ( בפסוק ( 16 רק את מעברו של אלוקים בין הבתרים , באמצעות " שלוחו...  אל הספר
שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור