בני-הנוער תושבי חבל-עזה השתתפו השתתפות פעילה ומשמעותית בפעולות-המחאה כנגד ההתנתקות . כפועל יוצא הם נחשפו לפוטנציאל האלימות ולאווירה הציבורית , שראתה בהם " אויב מבית " לתכנית-ההתנתקות , הנושאת בכנפיה סיכוי לשלום . נוסף על הנוער של חבל-עזה , הגיעו כשלושת אלפים בני-נוער לאזור , באופן לא חוקי – כדי להצטרף לפעולות ההתנגדות לפינוי . כלי-התקשורת סימנו ותיארו את הנוער , באמצעים חזותיים ומילוליים , רוויי סטראוטיפים אלימים , והזהירו מפני הסכנה , שהם מהווים להתנגשויות עם הפלשתינאים , תושבי רצועת-עזה , וכוחות-הביטחון הישראליים כאחת . האירועים , שאותם חוו בני-הנוער , תושבי חבל-עזה ואלו מ " המעגל השני והשלישי " שהצטרפו אליהם , במהלך האירועים כנגד ההתנתקות היו בעלי-השפעה טראומתית עליהם , שנבעו מעוצמת החוויה , שהשתתפו בה . חוויה זו באה לידי ביטוי בתחושת שותפות-גורל , התרגשות ותופעות דמויות-היסטריה . כללו של דבר , האירועים ההמוניים , שהשתתפו בהם , כגון הפגנות המוניות ; חווית-מעצרים ; שימוש עוצמתי בצבע כתום כסמל נגד הרשויות של המדינה המבצעות , מעשה , שנחשב ל " לא מוסרי " בעיני-הנוער ולדרך שחונכו בה , מב...
אל הספר