ביקורת הייצוג של ז'רום בל הייצוג הזה , שהמבנה שלו חקוק לא רק באמנות , אלא בתרבות המערב כולה ( בדתות , בפילוסופיות ובפוליטיקה שלה ) אינו מתאר לפיכך רק סוג מוגדר של תוצר [ Construction ] בימתי . ( 234 : 1978 derrida ) כדי לכתוב על עבודתו של הכוריאוגרף הצרפתי ז'רום בל , חשוב לתאר בקצרה את קשריו לתנועה מהעת האחרונה במחול האירופאי . כוונתי כאן להצעות שהוצעו בעשור האחרון בידי כוריאוגרפים כמו לה ריבוט , ג'ונתן בארוז , בוריס שרמץ , קסבייה לה רואה , מרטן ספנברג , ורה מנטרו , תומס להמן , מג סטיוארט וחואן דומינגס , אם להזכיר רק מעט מהשמות המוכרים ביותר . תנועה זו הלכה וקיבלה צורה , חשיפה וכוח מאז אמצע שנות התשעים , אבל היא כלל אינה תנועה מאורגנת , ואין לה שם מזהה . למרות השוני בשיטות העבודה , בגישות הדרמטורגיות , ואפילו היריבות הגלויה לעתים בדרכי הטיפול בצורה , בשיח ובתוכן של כל אחד מהכוריאוגרפים האלה , אפשר לזהות כמה נקודות מפגש בולטות למדי . עניין רווח אחד - החשוב במיוחד לשאלה שברצוני לעסוק בה בפרק , כלומר , לשאלת המחול החונך ביקורת על הייצוג בהתעקשותו על הדומם , על האיטי ועל צורת החזרה הידועה ...
אל הספר