היום . זה עורר את נאומן למודעות שהוא מבלה את רוב זמנו בצעידה בסטודיו ובשתיית קפה . ולכן הוא החליט לצלם זאת - רק את הצעידה . Van ) Bruggen –ב ( 47 : 2002 Morgan ראינו כבר שבסרטי הסטודיו של נאומן יש הרבה יותר מסתם צעידה אקראית , שנאומן מנסח פורמלית את הצעידה , ושהפורמליזם הזה מהותי לרושם שיוצרות היצירות שלו , לא כמחולות , אלא כתרגילים כוריאוגרפיים . אבל באנקדוטה הזאת מסתתרת אירוניה , ודומה שוון ברוגן מחמיצה אותה . נאומן מדמיין את סביבתה הנאותה של הפילוסופיה בתור חדר מבודד ואת הקינטיקה של הפילוסופיה בתור תנוחה מהורהרת . הוא חושב את הפילוסוף לכותב–הוגה בודד , סובייקט המנותק מהעולם ויושב בשקט לשולחנו . אבל מתברר שהפילוסוף הוא למעשה משוטט ( כמו סוקרטס , כמו רוסו , כמו ניטשה , כמו גי דבור , כמו דלז וכמו גואטרי . ( יתרה מזאת , מתברר שחשיבתו של הפילוסוף מתבצעת באמצעות שיטוטיו , שמרחב הצעידה–פילוסופיה נמצא למעשה בחוץ , מחוץ לחדר , בעיר או בשדה . האירוניה היא שלאחר ששמע זאת מחברו הפילוסוף , בפעולה של השתוות , הפך נאומן את השיטוט הפילוסופי בפומביות החיצונית לצעידה פרטית , שיטתית ביותר ועם כוריאוגר...
אל הספר