מרכיבי-החינוך לבטיחות

כדי לעצב התנהגות של תלמיד – יש צורך להרחיב את תחומי-החינוך לבטיחות , ולכלול בהם לפחות את המרכיבים האלה : ידע ושפה הקנית ידע של מושגי-יסוד חדשים – כמו " תאונה , " " בטיחות נפגע , " " כמעט , " " שגיאה , " " אבדן-שליטה " – כדי לשפר את היכולת של הילדים להבין את אשר סובב אותם ולתפקד כראוי . למשל , בשעת-המפגש היומי רצוי לשוחח על אירועים של " כמעט תאונה " ועל " שגיאות , " שגרמו לסיכונים מיותרים . סביבה הולמת חינוך דאגה לסביבה נקייה , מאורגנת וחופשית ממפגעים ומליקויים . סביבה כזו מקרינה על התנהגות הנמצאים בה ומעודדת התנהגות , שיש בה כבוד לאדם ולציוד . למשל חצר בטוחה , ארגז-חול נקי , כניסות ודלתות בטוחות בגן . שיתופיות של הקהילה יצירת מפגשים מונחים בין תלמידים להורים , בין תלמידים למנהיגים , לכלכלנים , לאנשי-איכות-סביבה ולדמויות מובילות בקהילה . פגישות אלה נועדו להשפיע ולהיות מושפעים , וכדי לחזק מחויבות הדדית לערך ההתנהגות הבטוחה . למשל , פעילות משותפת של הורים וילדים – תוך שימת דגש בחונכות של ההורים בתחום הבטיחות . דוגמה אישית הפגנת התנהגות תומכת-בטיחות , ובעיקר על-ידי צוות-הגן . יישום הלכה למ...  אל הספר
שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור