פרק רביעי: תפקידה של הגננת לטיפוח זהות יהודית בגן

בשל כך נודעת חשיבות רבה לעבודתה של הגננת כמנהלת-גן וכמנהיגה חינוכית ולצוות-הגן – לארגון-הסביבה בשלב כה מכריע בהתפתחותם של הילדים . התכנים , כמובן , צריכים להתאים לגיל הילדים , לרמת-ההתפתחות שלהם , לניסיון , לידע ולחוויות שרכשו . ככל תחום לימודי אחר – גם התכנים הדתיים צריכים לקבל חוויה רב-חושית : מוזיקה , משחק , ניסוי , סיור , הבעה יצירתית , שיחות ושימוש בטקסטים ספרותיים . כאמור , גם המשפחה היא מרכזית בבניית זהותו היהודית של הפרט . כדי לשתף ולערב את המשפחה בתכנים הדתיים המועברים בגן – צריך להתחשב באוכלוסייה , שממנה הם באים . על הגננת לנווט את ההורים , להדריכם , כאשר היא מבררת את מנהגי-המשפחה ומחזקת אותם – לא כדי לפלוש לחיי המשפחה , אלא כדי לחזק את אשר כבר קיים . אופיו של הלימוד הדתי מתבטא , ברצון לשמר , ולא לשנות . מהותו של החינוך הדתי , כפי שמגדירו ר ' חיים-צבי אנוך ( 1981 ) במאמרו , הוא " עשיית-נפשות , " ותפקידה של הגננת כבר בגיל הרך , הוא להכניס את אותם תינוקות של בית-רבן " תחת כנפי השכינה " – בשילוב שתי הדרכים גם יחד : " לשמה " ו " מתוך שלא לשמה – בא לשמה . " האידאל של הגננת כמנהיגה...  אל הספר