הקשר בין הצוותים החינוכיים לבין הורי-הילדים הוא קשר מקצועי אסימטרי ( להבדיל מקשר שוויוני-חברי . ( הורי-הילדים הם האחראים העיקריים לחינוכם של צאצאיהם , והם , בעצם , מקור-הסמכות שלנו . מכך משתמע , שתפקידנו מכתיב לנו כללי-התנהגות עם ההורים , שאינם מחייבים בהכרח את ההורים . עלינו לשמש כתובת להורים , כל אימת שמתעוררות תהיות או בעיות . אנו מחויבות לספק להורים דיווח שוטף ואמין על הקורה לילדם במסגרת החינוכית – בלי כל קשר לרמת-הנימוס ולמידת-ההתחשבות של ההורים בנו . לכן רצוי , שנאמץ התנהגות מקצועית , ולא נאפשר לרגשות-עלבון להנחות את החלטותינו המקצועיות . קשר מקצועי זה מחייב את המחנכות לשמור על גבולות-המידע , שהן מוסרות להורים על עצמן . דיווח לגורמים מחוץ לגן על תפקודו של הילד , התייעצות עם פסיכולוג , יציאה לפעילות חוץ-גנית – ביצוע הפעולות הנ " ל מחייב מראש אישור מפורשמההורים . נוסף על כך , הקשר עם ההורים – כפוף גם לכללי-הארגון , שהגן משתייך אליו ( אם זה מסגרת גנית עירונית , חטיבה צעירה , מסגרת , המשתייכת לארגון ציבורי או גן פרטי . ( מכך נובע , שאנחנו מחויבים להתנהגות שמכתיב הארגון , שאנו משתייכי...
אל הספר