שפת-גוף היא כינוי לאופן-תקשורת , אשר בו הבעת-פנים ותנועות-גוף משמשות להבעת מסרים – התקשורת הלא-מילולית . שפת-הגוף יכולה להיות עניין מודע ורצוני או תהליך בלתי-מודע . כלומר , ברגע שאתן מודעות , אתן יכולות לשלוט בשפת-הגוף שלכן , ובו-בזמן – לבחון את שפת-הגוף של הזולת . שימוש בשפת-גוף יכול להיות טבעי או נרכש . גם נואמים פוליטיים משתמשים בשפת-גוף כדי לשכנע קהל . קריאת שפת-הגוף מקנה לכן יתרון בהבנת הצד השני , מחשבותיו , כוונותיו . שפת-הגוף היא שפה לכל דבר , והיא אינה משקרת . לכן אנו יכולים להיעזר בה – בשביל לעמת אותה עם המילים , היוצאות מפי הדובר . מילים – אפשר לברור , אך קשה לשלוט בשפת-הגוף . אם נדע לפענח את שפת-הגוף של העומד מולנו , נצליח לפענח אותו , בטרם פתח את פיו . כפות-ידיים פתוחות ופרושות – מעידות על כנות ופתיחות . השתמשו בהן – כדי להעצים מסר מילולי ולהקרין אישיות . שבעים אחוזים מהתקשרות בין בני-אדם היא בשפת-הגוף , ולא בשפה . הבעות-פנים – מבטאות בדרך-כלל רגשות ורמת עניין , והן מווסתות את השיחה . גם כאשר אנו מנסים להסתיר רגשות , הרי הם עלולים להתגלות לפנינו . לכן יש לחייך אפילו לפני שע...
אל הספר