תפנית ממת אל חי

יכולתו של המקונן להסיט עיניו מן המת , לו הוא סופד , אל החי ששרד , מובנת מאליה בקינה , המקיימת באופן בולט מעבר מאיליה לכוח – מחד גיסא , ואשר שליטים בה כוחות נפש שכליים , שבכוחם לשפוט מצב – מאידך גיסא . האופטימיות המלווה את המקונן כרוכה באמונה בהשתנות , היכולה להתבצע אך ורק על-ידי חי ולא על - ידי מי שעובדת אינותו ודאית . מגמה זו משותפת לקינה העברית לסוגיה ולקינת אצ " ג . היא קיימת בקינות ציבור מקראיות . היא מובנת מאליה בקינות נבואיות על ישראל , שהן נבואות תוכחה במסווה של קינה , החפצות בשובו של המוכח מדרכו וחיה . היא קיימת בקינות היחיד שבתהלים . אינה נעדרת מקינות היחיד של דוד על בני משפחתו ופיקודיו , על אף מגמתן החד-קוטבית . קינתו של דוד על חמיו ועל גיסו , אף שמושאה העיקרי הוא האבודים – מגמתה המוצהרת היא , " ללמד בני יהודה קשת " ( שמ " ב א . ( 18 , ' גם מקינות אוניברסליות אינה נעדרת . מקומה בפסוקי הסיום של קהלת ובפרק החותם את איוב . מגמה כזו קיימת גם בדוגמאות המועטות מהקינה התלמודית . קינות הקודש של ימה " ב בולטות בזיקתן הגלויה אל קינות הציבור המקראיות גם בעניין התפנית , שהן עושות מן המת ...  אל הספר