אצ " ג נוטל את העיקרון הבונה את הקינה הנבואית , היינו , אימוץ נורמות של קינה לאירוע שלא התרחש , ומצרפו לקינה עצמית , ומה שמתקבל הוא סוגה מעורבת : קינה עצמית נבואית , שאינה מעוגנת במחוזות לאומיים , על-כן תוארה גם כאוניברסלית . להלן דוגמאות מעטות להמחשתה . " יבוא יום ודמדומים בשפתותיו " " ) אימה גדולה וירח – ( 25 , " עניינה במוות ודאי , על אף העובדה שעדיין לא התרחש . עיצובו של השיר באמצעות נורמות קינתיות , כגון עימות זמנים , אבל מפני שזו קינה נבואית עצמית , אין היא מעמתת עבר בהווה אלא הווה ( המצוין בזמן , " עכשו " ובמקום , " כאן "( בעתיד . בניגוד לקינה האוניברסלית , שהווה קודר הוא אחד ממושאיה – נמצאנו מתואר כיפה בקינה העצמית הנבואית . " וגויה זו בערותה ובחמימותה – יקרה לי . עכשיו – מטה מוצעת . רוח אשות בחדר . סהר וכוכבים על הגג ויין ביקב האפל . מחר אלך בתוך עיר : יהא רעש . " בהמשך נמצא : " שמש וירח ואשה מספרת עם בעלה בלילה " – בהווה , כמושא נכסף , א ש ר ייעלם בעתיד " ) יועם כל הזהב , " לשון השיר . ( "עצמיותה " של הקינה נוגעת בגבולות ביוגרפיים . נרמזת חיצוניותו של דוברה " ) אולם חי ראשי ה...
אל הספר