עצמו מהווה שיא , שאליו מתנקז מה שקדם לו . לקינה . "מה יעשה בשר , " חתימה " ) האדם בהויה ולא היקום , יודע שיש מפני מה לפחד , "( א שר קדם לה פיתוח חווייתי . גם הקינה " לית אתר דפנוי ממתים , " ששמה הוא גם מכתמה , ומשולב הוא מספר פעמים גם בגופה , מדגימה את אפיונה המכתמי . הטור " זה תמיד גיל וזה תמיד נהי " חותם את השיר " מתת , " המדגים את שני הניגודים , הבאים בו לידי אחדות . אולם יודגש , כי המאמץ לחתום את הקינה בניסוח ממצה בעל אופי מכתמי אינו מאפיין את הקינה האוניברסלית בלבד . הוא מצוי בסוגי משנה נוספים וגם בשירים שאינם קינות , כגון הטורים החותמים את " הגברות העולה : " "ובלוח ימותי הגבהים כתוב : מעבר ליאוש אין יאוש בעולם / וכל המורדות בהרים הם גם כן המעלות " ( לב , ( שהודגשו על-ידי המשורר , אשר ביקש לשוות להם מעמד מיוחד – ואינם קינה . מגמה פואטית זו מנוסחת באותו שיר : " כך חותר אני לנקודת הפלא שספיר הידיעה במפלשי מעשיו . " -- "נקודת פלא " ו " ספיר הידיעה " הם ניסוחי האני -השר למה שקראנו ניסוח פתגמי . דוגמא נוספת לחתירה אל ניסוח תמציתי תימצא ב " מסע אל הצוק הלבן " – מחרוזת בת ארבעה שירים , ש...
אל הספר