קינה נבואית על ישראל

ב " חזון אחד הלגיונות " – נבואי כבר על-פי שילוב חזון בשמו – מגדיר עצמו האני - השר כנין ונכד " לנביאים מטורפים " ( י ) ולירושלים הוא מנבא שקיעה ל " עוד אלף שנים ודאי " כ- ) כא , ( אם לא תיאמץ חוקי מרד , מולידי מלכות . מודעות מפורשת לז ' אנר נמצא ב " אזור מגן ונאום בן הדם , " אשר בו נוקט האני-השר , נוסח עמוס : "לא נביא ולא בן נביאים , כי אם נכד רחוק הנני , המריח לטפת הדם הנבואית האחת בדמי " ( יח . ( הדמיון לעמוס הוא חלקי בלבד . התורשה הנבואית מוכחשת על-ידי אצ " ג , כשם שהוכחשה על-ידי עמוס , אך הנביא מגדיר עצמו מן הבחינה המקצועית כ " בוקר ובולס שקמים " בלבד , ( 14 , ' ז ) ואילו האני -השר אינו מעתיק עצמו לחלוטין מ " אמנות " הנבואה " ) מריח לטפת הדם הנבואית " . ( גם ב " כלב בית " מצרף האני-השר קינה מוכיחה לנבואה . בפתיחה נמצא שיר הלל לנבואה שלא סרה מישראל . המסכת החמישית , " נבואה באש " – עניינה בכך , במיוחד בשיר " משא " – כינוי ידוע לנבואה – בו מוצג אלוקים כשולח והאני-השר כשליחו , ו בשיר " משא בשער , " המנבא את פרעות תרצ " ) ו " ובגבכם ( ... ) ידבקכם האויב ( ... ) והוא יוציאכם לעין שמש עונ...  אל הספר
שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור