התנחומים , המלווים דרך קבע את כל סוגי המשנה של קינות אצ " ג , נמנים על מרכיבי הכוח שלהן . על-כן ידונו בנפרד . אעפ " כ כיוון שהופעתם בעיקר בקינות הציבור , ילובן להלן עניין עקרוני , שבו נבדלו מהקינה העברית . נצביע תחילה על מקומה של חטיבה זו בקינה העתיקה . המקרא כורך בה בד " כ נקמה בגויים . הדבר בולט בקינות איכה ( 64-66 , ' ד ; 22 , ' א ) ומצוי גם בקינות תהלים ( במיוחד בע " ט , " פ ; 12-13 ג , 18 , 17 ובקל " ז , . ( 8-9 הנחמה מושגת גם מכוח הידיעה שעונש מכפר על חטא , על-כן ריצויו יאפשר תקומה . כך ניתן לפרש את איכה ד . 22 , ' בפסוק החותם על - פי המסורת את איכה ( הקודם לאחרון : "השיבנו "( נרמזת נחמה , שאינה קשורה בהכרח בגוי , אף שבאופן עקיף , החזרת עם לקדמותו , פירושה שלילת שיעבודו בידי גוי . מכל מקום , התנחומים שוליים מבחינה כמותית לקינה ( שבעה פסוקי נחמה מובהקים בין מאה וחמישים וארבעה פסוקי המגילה . ( דומה , שגם אינם מרכיב עיקרי בתבניתה האידיאית , שפניה בעיקר למת ופחות אל החיים ( בדברי המבוא של מושקוביץ לאיכה , לא נידון מקומו של קטע מנחם כלל . ( אולם לא נוכל לקבוע מסמרות בעניין זה . כמות מ...
אל הספר