זהותו ומקומו של גוי

עיון מנותק מפרשנות יגלה זהות מפורשת של גוי בחלק מקינות הציבור המקראיות וערטילאית , ללא תווי זיהוי ייחודיים , בחלק אחר . מזמור קל " ז מזכיר את בבל ( 8 , 1 ) ואת אדום . ( 7 ) במזמור פ " ג מזכיר המקונן ישמעאלים , מואב , הגרים , עבל , עמון , עמלק , פלשת , צור , לוט " וגם אשור נלוה עמם " . ( 9 , 8 ) באותו מזמור נתבע אלוקים להענישם כשם שהעניש את מדין ואת כנען . ( 10 ) אדום נזכרת גם באיכה . ( 22 , 21 , ' ד ) זיהוי חלקי בלבד יימצא במזמור ע " ט . הכתוב אינו מפרש למי מה " שכנים " ( 12 , 4 ) התכוון . זיהויי הגוי אינם מפורשים במזמור ע " ט . " צוררים , " " אויבים , " " עם נבל " הם שמותתואר על-זמניים . לפרשני המקרא מגמה כפולה : חלקם נוטה לזהות את המוכלל , חלקם נוטה להכליל את המזוהה . יש המזהים , למשל , את אדום שבאיכה כאדום שנקרא עוץ , על שם עוץ בן שעיר החורי ( בראשית ל " ו , , ( 28 מהתושבים הקדומים של ארץ אדום . אחרים סבורים , שהכוונה איננה לאדום בלבד , אלא לכל אויבי ישראל , שאדום סמל וכינוי להם . 98  אל הספר
שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור