תסכולו של המקונן על גורלו , כמי שנועד לשליחות לאומית ונמצא בלתי מגשים , נובע מכמה סיבות , ומפני שהדוגמאות רבות נסתפק בדוגמא מייצגת לכל סיבה . קהל היעד מתעלם מבשורתו , כמתואר ב " כחם היום עלי בעם . " אי -הענותו של הקהל מולידה נתק , כמתואר ב " ים מים סביב : " "נדמיתי מאד לאמודאי / ( ... ) החבל המקשר אל החוף שם למעלה נתק . " האני-השר יודע גם תגובות שונות מניתוק , כגון שנינה , השמצה ובעיקר רדיפה על מנת לכלות . שתיקתו של האלוקים מולידה קינה עצמית . " אלהי אלהי למה שבקתני ?" הוא ניסוח מוכר מ " כלב בית " ( כה . ( בד " כ מצטרפות הסיבות , כגון ב " מחתך מכל אחיו-מדמו " ( שם , כה-כז . ( רגשות אשמה על שניצל משואת אירופה – גם הם בין הגורמים לקינה על עצמו , כגון ב " קינת הבן בברחו מבית אביו ואמו " " ) רחובות הנהר , " סג-סד . ( חלק מהקינות העצמיות הללו מתהפך לקינות לאומיות . בבית המסיים את " קינת הבן בברחו מבית אביו ואמו " נמצא : "גורל בנם של יהודים מנוסה באין לו בררה אחרת ( ... ) גורל בורח מאדמת גליות . " חלקן הופך לאנטי-קינה , כבשיר " בינתים מדבר לי , " בו משמשים בעירבוביה הספד עצמי ורינה . גם ב " ...
אל הספר