סיכום: סוגת הקינה העברית ה קלסית

לא נוכל להסתפק בחלוקתה של הסוגה לארבעה סוגי משנה ( יחיד , ציבור , נבואית ואוניברסלית , ( מפני שכבר במקרא נחלק כל אחד מהם לפחות לשני מינים , ובקינות ימה " ב ההסתעפות רבה יותר . מיני הסליחה אחדים " ) פזמון , " " חטאנו , " " בקשה , " " תחינה , " " עקידה , " " ציונים , " " תוכחה . "( גם הקינה אינה עשויה עור אחד ( סתמית ושאינה סתמית , של הפרט המשמש כשליח ציבור ושל הכלל . ( קיימות גם סליחות וקינות דתיות לא-פייטניות , שלא נועד להן לכתחילה ייעוד ליטורגי וביניהן היסטוריות ועל-זמניות . גם בין קינות החול אין גבולות חדים . יש מי שהבחין בין ארבעה סוגי משנה , הנקבעים על -פי מידת הדומיננטיות של ארבע מגמות ( בכי , שבח המת , נחמה והגות , ( אך יש מי שפסל הבחנה כזו . לדעתו , ייחודה של קינה שתבניתה מורכבת בעירוב שווה -ערך של המגמות . יש מי שגדר עצמו בתחומי סוגת הקינה , ויש מי שנדרש למינוח אחר , רחב יותר אך גם מעורפל יותר . דא עקא , שגם החלוקה לסוגי משנה אינה סופית , שכן בחלק מן הקינות ( או הסליחות ) מתקיים מעבר מסוג לסוג , כגון בקינות היחיד שבתהלים ובאיכה , המתהפכות לקינות ציבור , וכגון בפיוטים לא-פייטנים...  אל הספר
שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור