קינה תלמודית

ידועה דחייתו של מירסקי את הדעה המקובלת אצל חוקרי תולדות הספרות העברית , שלאחר בן סירא פסקה השירה מישראל , ושזו נתחדשה רק אחרי דורות הרבה על -ידי הפייטנים הראשונים . מאחר שדעתם אינה מקובלת עליו , אין הוא מחשיב את הסיבות , שגרמו , לדעתם , להופעתה מחדש . מקור טעותם בעובדה , שלא נמצא באותם ימים שום חיבור שירי שלם בדומה לבן סירא . אבל נמצאו קטעי שירים בתלמוד . שד " ל הכירם ואברהם לבנסארט בדק את מקצבם . מירסקי טען ואף הוכיח , שגם בתקופת התלמוד נתחברו שירים , המעידים על " סגנון בעל קביעות . " שמונה מתוך הדוגמאות , שהוא מביא לחיזוק דעתו , הן קינות . רובן ממסכת מועד קטן ואחת מסדר עולם רבה . קינה נוספת , המוזכרת במחקרו של הברמן , היא קינת בר-קפרא על רבי ומקורה בכתובות ובירושלמי . עיון מקרוב בקטעי הקינות ילמדנו , שכולן קינות על יחיד , אולם רק אחת , על צדקיהו המלך ( סדר עולם רבה , כ , ( ח " עניינה הישיר בנפטר . האחרות בוחנות את המוות לא מצד המת , אלא מצד סביבתו . כך , למשל , בקינה על מותם של רבה בר רב הונא ורב המנונא ( מועד קטן כ " ה , ע " א וע " ב ) מתאר ספדן אנונימי את מותם מצד יחס בני הדור אל ה...  אל הספר
שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור