הדוגמאות המקראיות לקינה זו הן , כנזכר , קהלת ואיוב . לפני שנמשיך בפירוט מאפייניהן , נבהיר את עמדתנו בסוגיית הבנתנו את הספרים הללו , שכן אופני התייחסות שונים מולידים מסקנות שונות , קל וחומר במגילה ובספר הנידונים , שעוררו בעיות תיאולוגיות סבוכות . איוב – בשל " בעיטתו " באלוקיו , וקהלת – בשל סתירותיה וההיסוסים שהיא מעוררת בתחום המחשבה הדתית . ידועה מחלוקת בית הלל ובית שמאי בעניין כשרותה . בימי ר ' אליעזר הוכרע , שקהלת בכלל כתבי הקודש . הכרעה שאילצה התמודדות עם בעיית הסתירות . לשם יישובן מוצאים אנו פירושים ודרושים באגדות חז " ל , בתלמוד , במדרשים ובפירושי ראשונים ואחרונים . אנו נגרוס הבנת המגילה לפי פשוטה . זו מגילה , א שר מכילה סתירות ומצבי -רוח משתנים של מקונן , התר אחר משמעות העולם ואחר מקומו של אדם בעולם , המגיע לפתרון בסופה של דרך ארוכה . גם את איוב נקבל כפשוטו . לא נעדן את האשמותיו-הטחותיו כנגד אלוקיו . לא נמתן את אכזבתו ממנו . אין צורך בכך , גם אליבא דגירסת שלומי אמוני ישראל . התגלות ה ' מן הסערה פותרת את הדילמות , כעדות איוב עצמו : "לשמע אזן שמעתיך ועתה עיני ראתך " " מ ) ב , . ( 5 ...
אל הספר