קינות תהלים

האנפורות , האפיפורות , המילים המנחות וכיו " ב אמצעים ריטוריים , שקינות הציבור שבתהלים משופעות בהם – אין להם פונקציה ריטורית בלבד . הם משרתים את תכני הקינה . כך , למשל , האנפורה " אל , " במזמור ע " ד , מרכזת את הדרישה מאת ה , ' שישנה ממנהגיו . האנפורה " אתה , " המופיעה בפסוקים 12-17 שבע )!( פעמים , ממקדת את סיפור נפלאות ה ' בעבר וניצבת מול " הם " ( הגויים . ( תפקיד דומה לאנפורות " על , " " שם " ו , " אם " שבמזמור קל . ז " דין דומה לאפיפורות . המילה " שמך , " החותמת ארבעה פסוקים במזמור ע " ד , מכוונת אל מושא הקינה המרכזי , היינו , חילול שם . ה' כך גם במזמור ע . ט " השימוש בנרדפות למיניהן בא לשם המחשה . דוגמא בולטת לכך במזמור פ " ג . שלוש הנרדפות לדממה באו לבטא את גודל האימה שישראל שרויין בה , ולדעת עמוס חכם , דין דומה להתקצרותו של שם אלוקים בפסוק . תחילתו " אלהים , " סופו " אלי " – עדות להלם , שעוצר את היכולת להתבטא . תהליך ההתקצרות משרת גם מגמה הפוכה : " אלהים , " הרחוק ( 2 ) מתקצר ל " אלהי " – ( 14 ) כינוי המבטא קירבה . בהמשך יופיע גם פעמיים שם הוויה . אין זו נרדפות ריטורית בלבד , אלא ...  אל הספר
שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור