קינות איכה

עד ראשית המאה ה-18 לא פקפק איש באחדותה של המגילה . מאז ואילך עמדו ודנו בשאלת אחידותה . לדעתו של הרטום , אין חמש הקינות קשורות זו בזו . מקובלת עליו הסברה , שהשנייה והשלישית הן בנות זמן אחד , סמוך לחורבן ירושלים . הראשונה מאוחרת קצת , והחמישית , המתארת את צרת היהודים , שנשארו בארץ לאחר החורבן , מאוחרת מכולן . גם סגל שותף לדעה זו , ושלושה חוקרים נוספים , שעמדתם דומה , מוזכרים במחקרי קויפמן . שונה מאלה עמדת חז " ל , שהחשיבוה כאחת . מושקוביץ מצביע על שיתופי לשון , תיאורים ותכנים . גם לדעת קויפמן קשורים חמשת השירים זה בזה – ודעתנו כאחרונים . להלן מקצת מן הנימוקים . ארבע הקינות הראשונות שבאיכה סדורות על-פי סדר א " ב . בקינה השלישית א " ב משולש . הקינה האחרונה אינה סדורה לפי אקרוסטיכון א " ב , אבל יש בה עשרים ושניים פסוקים , כנגד כ " ב אותיות א " ב . נמצא , שמניין פסוקי הספר הוא שבע כפול עשרים ושניים . למספר שבע הסמיכו חז " ל את הכתוב בפרשת התוכחה ( ויקרא כ " ו , ( 18 ואמרו : "אתם עברתם לפני שבע עבירות , הרי ירמיהו בא ומקונן עליכם קינות שהן זי " ן אלפא ביתא " ( פתיחה למדרש איכ . ( ר " סדר א " ...  אל הספר
שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור