קינות יחיד שבמקרא מתחלקות לשתי קבוצות . בראשונה תימצאנה קינות דוד על שאול ועל יהונתן ( שמ " ב א , ( 17-27 , ' על אבנר ( שם ג ( 33-34 , ' ועל אבשלום ( שם , י , ט " . ( 1-5 בשנייה – שבעה מזמורי תהלים " י , ' י , ' ג ) ג , כ " ב , מ " ב , מ " ג , פ " ט ) ושני פרקי איכה , ' ג ) ד ' . ( ייחודה של הראשונה בקביעה מפורשת של מושא הקינה , בידיעת הרקע לקינה , ובכך , שאכן כסברת טיגאי , האלוקות אינה נזכרת בה . בקבוצה השנייה מושא הקינה עלום ( נתפרש בדרכים שונות על-ידי פרשנים . ( ממילא גם הרקע אינו בהיר ובניגוד לראשונה – נוכחות האלוקים מפורשת . ועוד , סוגיותה של הראשונה אינה נתונה במחלוקת , ואילו השנייה נתפרשה , בגין עמימותה , גם כקינת ציבור , שיחיד משמש לה לפה . רק אל שתי הקינות הראשונות שבקבוצה הראשונה נתלוותה ההגדרה הסוגית . מן השלישית נעדר השורש קו " ן , אך מצויים בה תחליפיו , השורשים בכ " ה ו-אמ . ר " 25
אל הספר