לבעיית הגדרת הסוגה

ההכרה בסוגה כמושג מופשט , האוצר בתוכו תכונות המאפשרות ליצירות ספרות המכילות אותן להיכלל בו , איננה מקובלת על כל אנשי תורת הספרות . יש המכירים בסמכותה המוחלטת , יש המודעים לחולשותיה ויש השוללים את קיומה לכתחילה . בנדאטו קרוצ ' ה מוצא בה רק " צד אחד של אמת , " הוא צדה התועלתי , המשמש מעין מראי מקומות לחשובות שביצירות האמנות ותו-לא . הנסיון להכיר בקיומם של ז ' אנרים ומחלקות הוא , לדעתו , מוטעה מלכתחילה . האמנות נתפשת בעיניו כאינטואיציה לירית , המבטאה הלוך רוח , שהיא אינדיווידואלית ומתחדשת תמיד . להנחת המוצא של קרוצ ' ה , לפיה כל יצירת אמנות היא חד-פעמית , שותפים גם שוללי גישתו . מכל מקום , לא נוכל להתייחס לשיטה , השוללת הכרה בסוגה , שהרי ענייננו בסימון מאפייניה . מן הצד השני של המתרס י צאו הרואים בסוגה מסגרת טהורה וברורה . לדעתו של ברינקר , נתפס הז ' אנר ( ומכאן ואילך ישמשונו הז ' אנר בלעז והסוגה בעברית כנרדפים ) כטהור עד סוף המאה . ה-18 רק אז , כשספרות רומנטית פורצת מסגרות יורשת את הספרות הקלסיציסטית , ניתנת אפשרות לסטייה ממודלים . הז ' אנר , בעיני היוונים , הוא המפתח , שבו כתובה היצירה ...  אל הספר
שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור