אור לגויים

שאלת " הדיאלוג הבין דתי וגבולותיו" מחייבת הליכה במשעול הצר שבין " הדברות" – דהיינו , הליכה בדרכי נועם , נתיבות שלום ו"דרכי שלום" – לבין " התבדלות , " דהיינו : הבדלה בין קודש לחול ובין ישראל לעמים , כדי להבטיח את מניעת טשטוש התחומים וחלילה " העברה על דת . " לכל מי שעוסק ביחסים בין דתיים דרושה הגדרה ברורה של התחומים שבין הייחוד לבין היעוד . הייחוד , עיקרו , הדגשת ההבדל בין אמונתנו הקדושה לבין דתות אחרות , כמאמר הכתוב " כי לא כצורנו צורם" ( דברים לב , לא ) ואילו היעוד מחייב אמונה בחזון של " כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ד "' ( צפניה ג , ט , ( ששיאו יתרחש במהרה , בעזרת , ה' בימי הגאולה . במהרה בימינו . כבר בתפילת " עלינו לשבח" שאנו חוזרים עליה שלוש פעמים ביום , מצויים שני השלבים הללו , או שתי הגישות השונות של התבדלות מזה והתחברות של מנהיגות ברוח , ה' שלכאורה הן סותרות זו את זו , אך בעומק הדברים משלימות זו את זו . בתחילת תפילת " עלינו" אנו מכריזים ומדגישים : " שלא עשנו כגויי הארצות ולא שמנו כמשפחות האדמה , שלא שם חלקנו כהם , וגורלנו ככל המונם . " זה השלב הראשון , ואילו השלב ה...  אל הספר
שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור