ולירושלים עירך

ירושלים שלי היא עיר התורה , שכל סמטה מסמטאותיה רוויה כוסף געגועים למסורת אבות . עיר , אשר רינת לומדים מאחרי שבת בלילות , ממלאה תמיד את חללה . עיר , אשר צנועיה גדולי תורה ופשוטי עם בקיאים בכל חדרי תורה , חריפי עיון של צלילה בכל מעמקיה . זאת העיר , העשויה רבדים רבדים של מסורת , עד אשר לעתים אתה עומד נדהם ומשתאה לחומרת קיפאון קנאיה , ועתים לבך מתרונן ונפעם לעוז סולל נתיבות חדשות , והם מנבחרי יושבי בתי המדרש אשר בתוכה . ירושלים שלי היא עיר של מסירות נפש ושל עקשנות בוניה ומחולליה . כל שכונה בתוכה – פרק מזהיר של חלוציות ותעוזה , כל אזור רווי קרבנות , דם , יזע ועמל של דורות שומרי חומותיה , אשר פרצו ויצאו אל מרחבי פרזותיה . עיר , שבוניה חצבו באבן , כשבדמם מתרונן חזון של דורות לומדי מקרא , שבאוזניהם הד הנבואה . עיר של בעלי תלמוד , שחזרו על הפיגומים , בנעימה של ניגון . ירושלים שלי היא עיר של לוחמים , גיבורי מחתרות , שלהט מלחמתם מופנה כלפי זרים עוינים ואויבים בנפש . עקשנות עמידתם כלפי יריבים מבפנים , אתם היו חלוקים על עמדות ושיטות ואמצעי מלחמה , ומאידך אהבתם ללא סייג וללא גבול לחבריהם ולכל יושב...  אל הספר