ראש־השנה בשבי־הלגיון

וכך חלפו הימים , והגיע ראש השנה . על הימים הנוראים וחג הסוכות בשבי הלגיון – מספר הרב שאר ישוב כהן ביומנו : " כבר אבדו כל התקוות , ונגוזו כל האשליות . תקוות השחרור הקרוב , עם הפוגת הקרבות בארץ – התבדתה . כבר אנו עומדים במחציתו של אלול , והימים הנוראים קרבים ובאים . קולות השופרות , שהוגנבו ונשלחו אלינו , בוקעים ברמה כבר מתחילתו של חודש אלול . תלויה ועומדת בחלל סאת הגעגועים לבית אבא ולאווירה של ירושלים עם פרוס החג . בתחילתו של השבוע , שחל בו ראש השנה , מתקבל משלוח השי , מ'היישוב' אשר מעבר לקווים . מעברו של הכביש , שהתנוצץ בלהט שמש המדבר – נראתה מכונית הצלב האדום הצבועה אפור ולבן , שהדגל התקוע על חרטומה מתנופף ברוח החולית , והיא מעלה בעקבותיה תימרות אבק . אחריה הגיחו והבקיעו מכוניות משא כבדות , הטעונות משא רב , ועליהן מספרי צבא ההגנה לישראל וסמליו . הלב פחד ורחב , העיניים דמעו למראה סמלי צבא ההגנה לישראל . עיניהם של חיילי הלגיון התנוצצו מזעם , ונשקם הורם אל על , כשהם תולים מבטם בשפע הטוב , שנערם בארגזי הצבא הטעונים . בזוויתו של המחנה נערמו החבילות בזו אחר זו , לפני עינו הבוחנת של סרג'נט ...  אל הספר
שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור