בחג השבועות , שבו קוראים את מגילת רות , שחלקה התרחשה בארץ מואב , נלקחנו אל מחנה הלגיון באום אל ג'ימאל שבעבר הירדן , היא ארץ מואב המקראית . במחנה הצטרפנו אל חברינו הלוחמים ובני העיר העתיקה שהיו בשבי , ואל בני גוש עציון שנשבו . אי אפשר לומר שלא פחדנו , שהרי לא יכולנו לדעת מה יעלה בגורלנו , אבל אנו חייבים לציין את מאמציהם של הירדנים לשמור על יחס הוגן ועל כללי אמנת ז'נבה . בכל יום נערכו שני מפקדים לספירת האנשים , וכיבוי אורות המחנה נעשה בשעה 9 : 00 בערב . במשך הזמן הקמנו כעשרה בתי כנסת , שבהם היו ספרי תורה , שהובאו מהעיר העתיקה ומגוש עציון . לאחר זמן קצר – בתי הכנסת היו צרים מלהכיל את העשרות הרבות של המתפללים , ונערכו מניינים גם תחת כיפת השמים . חיילי הלגיון לא התערבו בנעשה בתוך המחנה , וכך יצרנו לעצמנו גם הנהגה פנימית שהייתה מורכבת מנציגי נהריים , משואות יצחק , עין צורים , אזרחי העיר העתיקה ונציגות מכוח פלוגות החיילים . מנהל ענייני המחנה ונציגו כלפי חוץ היה יוסף בלובשטיין , מנהלה של תחנת הכוח נהריים , ששלט היטב בשפה הערבית , ולכן מונה להיות נציגם של השבויים כלפי השלטונות הירדניים . מנהיג...
אל הספר