בבית־החולים

מרבית חברינו כבר הובלו למחנה השבויים באום אל ג'מל , אשר ליד מפרק בעבר הירדן , על אם הדרך אל סוריה ועירק . אנו , שבעה עשר לוחמים פצועים , שהיינו זקוקים לטיפול רפואי , עדיין היינו באולם , שהיה בשימושו של משמר התזמורת המלכותית של הלגיון . האולם היה בקומה התחתונה של מבנה בן שתי קומות , ובקומה העליונה שוכנה משפחת ויינגרטן , שנלקחה אתנו לשבי . בנוסף למשפחת ויינגרטן היה אתנו גם הרופא , ד"ר רייס , עם שתי בחורות מן השירות הרפואי שלנו . בקומה השנייה התגורר גם המיג'ור , מפקד המחנה . מיג'ור זה היה מבקרנו ומביא אתו תמיד ' חדשות משמחות : ' ניצחונות ערביים לאורך כל החזית . ידענו , שמתנהל משא ומתן על גורלנו , שתכליתו – לחלצנו מן השבי ולהחזירנו אל המולדת החופשית . השומרים התנהגו אלינו בסך הכול באדיבות . ביום השני לשהותנו כאן – הובלו כעשרה פצועים ואני ביניהם , לבית החולים בשכונת העשירים . צולמנו , וחלק מן האנשים הושאר לטיפול שם . הרופא הערבי בבית החולים עשה עלינו רושם של קצב : על פניו היה תמיד חיוך לא נעים . בין השיטין נודע לנו , כי הוא שימש כקצין לוחם בצבאו של קאוקג'י בימי מאורעות . 1936 1939 מובנת מ...  אל הספר
שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור