בבית־הרב הנזיר

בזמן הקרבות על ירושלים העתיקה והכניעה – לא ידעה משפחתו של הרב הנזיר מה עלה בגורל בנם . וכך מספרת הרבנית , שרה כהן : הראשונות , שבאו בחזרה לירושלים , היו הבנות שעבדו בהתנדבות – כאחיות בעיר העתיקה . הן חזרו ביום שישי מן העיר העתיקה לירושלים , התקשרו אלי ואמרו , שהבן שלי נפצע , ויחד עם כל תושבי העיר העתיקה – נלקח לשבי , אף על פי שהיה פצוע קשה והיה צריך לפי ההסכם להשתחרר ולהיות מאושפז בבית חולים בצד הישראלי . הן סיפרו שלמרות פציעתו , הוא שר וחייך , ולכן הערבים לא חשבו שהוא פצוע קשה . מיד פנו הרב הנזיר והרב גורן לרב הרצוג , כדי שיפעל לשחרורו של הפצוע . מששמע הרב הרצוג על המצב , הלך מיד בשבת לוועדה המקשרת בין הצד הישראלי לצד הירדני כשהרב שאר ישוב עוד שהה במנזר הארמני , וניסה לשכנעם , שמדובר בפצוע קשה , ועל כן הוא ראוי להיות חלק מהמשוחררים , אך – ללא הועיל . לאחר שנים – סיפר הרב שאר ישוב כהן בחיוך : " למרות הכוונה הטובה , למעשה , ההשתדלות הזו , מן הסתם , לא רק שלא עזרה , אלא כנראה גם הזיקה , כי הירדנים חשבו , שתפסו שבוי בעל ערך רב , ועוד יותר התעקשו להחזיק בי . " לאחר שהבינו , שבנם הולך לשבי...  אל הספר