יום שבת , כ' אייר תש"ח השחר עולה . מתחילה העברת הפצועים לשער האריות . שוב נותרנו מספר קטן של פצועים , שאינם הולכים ברגליהם . אתרע מזלי להיות בשיירה האחרונה של ארבע אלונקות , שעזבה את בית הספר הארמני . הליווי שלנו כולל קורפורל ושישה חיילי הלגיון . הובלנו דרך הרובע הארמני . נשים ארמניות מציצות מבעד לחלונות ומנידות ראש בשתיקה אוהדת . פנינו דרך ה"קישלה . " ליד הקישלה ניגשו אל אלונקתי שלושה ערבים בלבוש אזרחי – בטענה : " הדה מן אבו לח"י , מן שטרן . " זה היה מכוון לשיסוי האספסוף . מיד הורדתי אל הארץ . נשמעו צעקות , והמון התקהל . הצילני הקורפורל בצעקות " ממנוע" " ארפאו" "אסור" "סחבוהו . " פנינו למורד השוק ברחוב השלשלת . ערבים מזוינים מילאו את הרחוב , אשר ממנו פנינו לרחוב מוכרי הגבינה . הערבים שנשאוני צעקו אליהם " הגאנה" " ארפאו . " ערבים , שישבו בבית קפה ועישנו נרגילה , קפצו עלינו והחלו לקלל ולירוק . ההתעללות לא פסקה . הערבים החלו לאיים בנשקם ולעשות תנועות של שחיטה . לבסוף הרים אחד הערבים את רובהו , " קרבינו" איטלקי , דרך את הכלי וכיוונו למולי . עצמתי את עיני , לאחר שראיתי את אצבעו נלחצת על ...
אל הספר