מן העיר נתקבלה ידיעה : " גדוד הפורצים יצא לעיר . הערב תגיע תגבורת , ויהי מה . " לא האמנו , אך נמסרו סיסמאות מוסכמות בין הכוחות הלוחמים בפנים ובחוץ . שעה קלה לאחר חצות נשמעים קולות מקלעי המגל"דים בפעולתם . הדווידקות רועמות . הפעם זו היא " הפריצה . " הגדוד פרץ את שער ציון וחדר לעיר . מן האלחוט בוקע קול הפוליטרוק של הפלמ"ח , בני מהרש"ק , המברכנו לרגל המאורע . לאורך הכביש בפנים החומה – נתפסים המשלטים על ידי ה"פורצים , " ואחריהם באים אנשי החי"ש והפלמ"ח , ואתם – רובים ומרגמות , אך אפילו לא מקלע אחד . אנשים אלו אינם מניחים עלינו רושם של " לוחמים מושבעים : " רובם בגיל , 30 40 ומעטים – אף למעלה מזה . . 132 בני מהרש ) "ק תרע–ו"תשל"ה ) שימש כקצין חינוך בפלמ"ח והשתתף בקרבות רבים בזמן מלחמת העצמאות . לא כוח זה יציל את המצב . אנו מחכים לפלוגת חי"ש , שתבוא לתפוס את המשלטים סביב לחומה . השמחה בעיר רבה . אנו בטוחים , שניצלנו ממוות ומחורבן . אנשים מתנשקים עם הפורצים . בבית החולים בכי של שמחה . אחד ממפקדי הפורצים נכנס לחדרי , לוחץ ידי ומתנשק . שנינו בוכים . לשאלתי : היו לכם קרבנות רבים ? הוא עונה בשליל...
אל הספר