ליל שבת . ו' אייר עם ערב שככו הקרבות , והערבים – כמנהגם ללחום ביום , ולא בלילה הפסיקו את המתקפה . נכנסתי חגור נשק לשעה קלה לבית הכנסת על שם רבן יוחנן בן זכאי , מתחת לפני האדמה . כל הנברשות של נרות שמן הזית הודלקו והאירו באור יקרות . התפילה הייתה חגיגית ונלהבת . שירי " בר יוחאי משיב . 118 עד לחורבן בית הכנסת בשנת תש – "ח שכנו באשנב מרובע קטן ממדים בקיר הדרומי סמוך לת קרה , שופר גדול וכד שמן זית עתיקים . סופר עליהם , כי מקורם – בבית המקדש . לפי מסורת , שנפוצה בעיר העתיקה , באחרית הימים יבוא אליהו הנביא ויתקע בשופר , ובשמן ידליק את נר התמיד בהר הבית . השופר העתיק , כד השמן , ספרי הקודש ושאר תשמישי הקדושה העתיקים , שהיו בבית הכנסת – אבדו בחורבן הרובע . מלחמה שערה" – נשמעו בכל ארבעת בתי הכנסת . מזמורי תהילים נאמרו לניצחון הלוחמים ולהצלת העיר הנצורה . הם הגבירו בי את האמונה ואת רצון הניצחון . לא העליתי על הדעת אפשרות של נפילת מבצר עוז זה . הרוח הייתה מעודדת וגברה האמונה בלב . האמנתי כי נחזיק מעמד , ואולי גם ננצח .
אל הספר