הגענו לרובע הערבי . ליד מחסום שער יפו העתיק – נעצרה השיירה בידי אנשי ' משמר האומה' הערבי , ענודי סרטים ירוקים לזרועם , וחוגרי אקדחים , הנתונים בנרתיקים נוצצים . הם ניגשים אל הקצין הבריטי , הממונה על השיירה , ופותחים במשא ומתן , כשפי הקצין הערבי מלא חרפות וגידופים . הלם וחרד הלב . לרגע נזכר מישהו בסיפור על ארבעת היהודים , שנמסרו על ידי הבריטים לערבים , ונמצאו הרוגים ליד שער האריות . משתיקים אותו . ממול נישא בגאון מגדל דוד , ועליו התנוסס ברמה דגל ' צבא השחרור' הערבי . לפנינו מחסום בטון , ולידו ניצבו עשרה זקיפים ערביים . לועי מקלעים ומכונות ירייה בלטו מבעד חרכי החומה התורכית באלם מאיים . הקצין הבריטי יורד מן הטנדר ומחליף מספר מילים עם הקצין הערבי . עוד רגע דממה והמחסום נפתח . אנו פונים ימינה במעלה הר ציון אל שער ציון , הנמצא בידי היהודים . השיירה נעצרת ממול השער . לפקודת הקצין הבריטי , אנו יורדים מן המכוניות , החיילים הבריטיים מסתדרים בחצי גורן עגולה וחוצצים בינינו לבין קבוצת ערבים גדולה וחמושה , שהתרכזה בבית הספר של הר ציון מעברו השני של הכביש . הבריח הכבד של דלת הברזל הגדולה – הוגף לצדד...
אל הספר