לאחר פירוק תנועת המרי העברי , בתחילת שנת תש"ז , בעקבות פיצוץ מרכזי השלטון הבריטי והצבא בארץ ישראל , השתתף הנער שאר ישוב כהן בהקמת קבוצת " למרי , " שהייתה מזוהה עם ברית החשמונאים . מטרת התנועה הייתה המשך אחדות כל הארגונים הלוחמים – להמשך מאבק משותף כנגד הבריטים . במסגרת פעילותו הפעיל את חברי תנועת ' ברית החשמונאים' בהדבקת כרוזים על בתי העיר , הקוראים לאחדות הארגונים הלוחמים , ואף היה נתון למעקב של שירות הידיעות של ההגנה , ( ש"י ) שחששה מפעילות זו . במהלך השנים הוא הרצה פעמים רבות בקרב הנהגת התנועה וחבריה , ואף הדריך בקורס מדריכים של התנועה ובכינוס ארצי של מנהיגי ברית החשמונאים . באחד הימים הגיעו נציגים של הבולשת הבריטית לישיבת ' מרכז הרב , ' הסתודדו עם הרב צבי יהודה קוק , והתלוננו באוזניו , שחלק מתלמידיו " מתרועעים עם אנשים חשודים . " בין השאר נקבו גם בשמו של תלמיד הישיבה שאר ישוב כהן . הרב השיב להם , ש"אנחנו לא אומרים לבחורים מה להחליט בעניינים פוליטיים . " את טעמו של הכלא הבריטי – " זכה" הנער לטעום לראשונה , כאשר שר בסיום צום ט' באב תש"ג את " התקווה" בסיום צעדה , שערכו חברי תנועת " ב...
אל הספר