ברית־החשמונאים

68 גם השתא נסב על יד השולחן בליל קדוש זה , נשב ונזכור , נשב ונזכיר . ועלה קולנו ובקע שחקים , והרעיד ברנן ובענות לבות , ועלתה זעקתנו עד מרומי רקיע : "עבדים היינו . " נשב מסובים בציון ליד שולחן , מאחורי תריס מוגף , כששעטת גלגלי קלגס עולה ברינתנו ומתמזגת עמה . נשב במחנות כלואים בארצות גזירה , חולמים על חיק אם ועל מולדת אהובה . נסב במחנות נידחים על אדמת אירופה טמאה , ודם , דם יזעק אלינו מן האדמה . נסב כבולים בתחתיות בורות , צופי מוות , חולמי גאולה ונקם הומי כאב נאמר "ואעבור עלייך ואראך מתבוססת בדמייך . " אז ירתח הדם ויפרוץ הדמע , ותבקע כל חיץ שאלה נוקבת : " למה ה' תעמוד מרחוק , תעלים לעתות בצרה ? " וכאן הבן שואל . והתשובה תבוא , מתגלגלת על מוקדי דורות צרופה אש ייסורים , אך טהורה כעין הספיר . והתשובה תנחם , בשחור כאבה , בתמצית ייסוריה תעודד : "ואומר לך בדמייך חיי ואומר לך בדמייך חיי . " ואדמת המולדת הרמוסה , תישא אותו לילה ראשה ותקשיב רק קשב . הנה קול בניה יעלה , ירעם מגולה אל גולה , ירעם ויאמר : " לשנה הבאה בירושלים . " ואף ציון תענה לעומתם , דמעתה על לחיה ותפילתה נשואה : בירושלים , בירוש...  אל הספר
שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור