הנזירות הפנימית

למרות הטקס המרשים , שבו הסתיימה הנזירות החיצונית , לא הפסיק הרב שאר ישוב כהן את שאר מנהגי בית אביו , שהוא נוהג בהם עד היום : הוא אינו אוכל בשר ואינו שותה יין . את הקידוש של ליל שבת הוא עורך על חלות , ואת אדם , שמקבל עליו נזירות לתקופה מסוימת , אפילו של שנים רבות , מתגלח כאשר יכלו השנים הללו ; ה . נזיר שמקבל על עצמו רצף של הרבה נזירויות שמתגלח אחת לשלושים יום . הרב הנזיר , מציין כי מנהג המשפחה הוא כסוג השלישי – נזירי עולם שמגלחים אחת לשנה אם רצו , ולכן צריכים להביא את קרבנות הנזיר בזמן התספורת . ואף על פי שאין זה ממש נדר נזירות , כי הרי הרב הנזיר ובנו נהגו כך כמנהג לא מחייב , הם רצו לקרוא את פרשת הקרבנות – כזכר למקדש . קידוש היום הוא עורך על " חמר מדינה , " שאותו מגדיר כמשקה , שאנשים רגילים לקנות בחנות . בליל הסדר הוא שותה ארבע כוסות של יין תפוחים . מנהג זה מבוסס על פסק , שפסקו לרב הנזיר גדולי ירושלים , ובהם , הראי"ה קוק ורבי איסר זלמן מלצר זצ"ל . כשהוא עורך חופה וקידושין , הוא אינו שותה מן היין , אלא החתן והכלה בלבד . גם נעלי בד המשיך הרב שאר ישוב כהן לנעול , עד שנפצע קשה במלחמת השחרור...  אל הספר
שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור