זה שנים עסוקים אנשי המחקר בשאלה אם זוג המונחים השגורים כל כך במכתבי יב הארמיים עליה ותחתיה – מציינים ‘ צפון' ו'דרום' או ‘ דרום' ו'צפון' בהתאמה ; במילים אחרות , האם עליה מורה על ‘ הצפון' או על ‘ הדרום ? ' המצדדים בזיהוי : עליה = ‘ צפון' למדו על הזיהוי הזה בדרך של גזרה שווה : כשם שבסאנסקריט המונח המציין ‘ צפון' נובע ממילה שהוראתה ‘ למעלה' , ( ,-uttara -udici ) וכשם ש"עלי" בצירוף " עלי ארם" מכוונת לצפונה של ארם – כך עליה בארמית המצרית משמעה ‘ צפון . ' ברצוני להראות בזה שהוראותיהן של מילים מתחום הגיאוגרפיה בלשון פלונית אינן יכולות להיקבע רק על פי השוואה גיזרונית אל מילים בעלות הוראה דומה בלשון אחרת , והדמיון בגיזרון המילים אינו רלוונטי לקביעת הוראתן אפילו בדיאלקטים קרובים של אותה הלשון גופה . בחינת משמעותם של מונחים גיאוגרפיים חייבת להתבסס בראש וראשונה על בית הגידול שבו צמחו , רוצה לומר : על פי צורת פני השטח במקום , ולא על פי מידת הקרבה בין לשונות . פרק ראשון : דרכי המינוח לרוחות השמיים המבקש להתוות כיוון לרעהו יכול להצביע אל המקום הנדרש . ברם , כאשר היעד אינו נראה בעין ואין המוען והנמען ש...
אל הספר