כלב–הים בימינו הוא שם למשפחה בסדרת הטורפים הימיים ממחלקת היונקים , ( seals ) הנפוצה בעיקר בקרבת הקטבים . הצירוף עצמו , כלב–ים , שימש בתקופות שונות של העברית למן ימי המשנה לציין בעלי–חיים שונים . מסתבר שהמשכילים הם שהכניסו לשימוש את כלב–הים אך בלא להיסמך על משמעותו במקורות , אלא שעד שנקבעה לכלב–הים המשמעות הנוהגת בימינו עוד נכונה לו בראשית המאה התרוצצות בין בעלי–חיים שונים . כלב הים בספרות חז"ל שלוש פעמים נזכר הצירוף כלב הים ( או החלופה כלב המים ) במקורותינו . א . משנה כלים יז , יג : " כל שבים טהור חוץ מכלב המים [ בכ"י קאופמן : כלב הים ] מפני שהוא בורח ליבש . " [ ה ] ב . ספרא , שרצים ד , ב כ"י ) רומי , עמ' רטו : ( " הולך על כפים זה הקוף . להביא את הקופד וחולדת הסיניים ואדני השדה וכלב הים . " ג . קוהלת רבה ו , יא : " כי יש דברים הרבה מרבים הבל – כגון מגדלי קופות וחתולות וחולדות הסנאין ואדני השדה וכלב הים . " הפרשנים והמילונאים של ספרות חז"ל הציעו פירושים שונים לכלב ה ( מ ) ים . מהם שראו בו יונק , הוא הקרוי היום כלב–ים , , seal מהם שראו בו איזה דג : כריש , זיון , או כלבנון . אך כל הצעות ה...
אל הספר