ג. השפעתו של ישראל אהרני על המינוח העברי לבעלי–חיים

גורל היאחזותן של מילים בלשון , תלוי בצירוף נסיבות ובעיקר במזל . לעתים אין לדעת למה הועדפה מילה מסוימת על פני חברתה . לדג המתקרא באנגלית shark הוצעו שמות רבים במאה התשע–עשרה ובראשית המאה העשרים . בשנות השלושים של המאה העשרים הסתמנו שלושה מועמדים : סקלידה , כלב–ים וכריש . למה גבר דווקא האחרון , ומדוע נקלט השם דווקא ברי"ש חרוקה , ולא ברי"ש צרויה ? מדוע דחקה הגירית את התחש (? badger ) למה נשארו בלועזיותם הג'ירף ג' / ירפה לאחר שדומה היה שהגמל–נמרי כבר נאחז בלשון ? למה הלוטרה הועדפה על כלב המים ועל כלב הנהר ? והרשימה ארוכה . לעומת זאת , חלק לא–מבוטל בזואונימיה העברית יש לזקוף לזכותו של חוקר טבע אחד שפעל בראשית המאה העשרים והטביע עליה חותם עז – ישראל אהרני . הוא היה זואולוג משכיל , ידען וסקרן , ובלשן חובב , והציב לעצמו מטרה להעמיד מינוח עברי מדעי ומבוסס לשמות בעלי–החיים , כשהנומנקלאטורה העברית בתחום זה הייתה בראשית דרכה . הוא כתב את ספרי הזואולוגיה הראשונים בארץ לתלמידים ולמורים , והשפעתו הייתה באמת מכרעת וברוכה . עם זאת , לעתים שגה בהכרעותיו , כשבחר לייחס משמעים מוזרים לשמות עתיקים . בימינו ...  אל הספר