חטיבה זו , שנושאה פרשנות ותרבות , מנסה להפגיש בין הקורא של המאה העשרים ואחת לבין טקסטים בעברית ובערבית יהודית ממרוקו , רובם מתוך כתבי יד , אשר חוברו על סול חשואל מיום הוצאתה להורג בשנת 1834 ועד תחילת המאה העשרים . מיזוגם של אופקים שונים מבחינה תרבותית הנו אחד מעקרונות היסוד במשנתו ההרמנויטית של גדאמר . במקרה שלנו , מיזוג בין אופקים כה רחוקים זה מזה נראה יעד אפשרי להשגה משום השתייכותי לשתי התרבויות . השתייכות באופן שווה לשני העולמות ( התרבות היהודית של מרוקו ותרבות המערב ) עשויה להקל את מלאכת הפענוח של צפנים וסימנים המצויים בכתבי היד . פענוחם יאפשר לרדת למשמעות העמוקה ביותר של ההוויה התרבותית היהודית במאה התשע עשרה ושורשה המנטלי המשתית את הכתיבה על סול חשואל . חשוב לציין שהטקסטים בכתבי יד נוסדו ונתגבשו עקב שמועות , והם עצמם הפכו מקור לשמועות על הרוגת המלכות . על כן נראה שהרמנויטיקה היא השיטה המתאימה ביותר לדון בחומר כגון זה , כיוון שנדרש מהחוקר הפרשן לשאול שאלות שלא במטרה לקבל תשובות מכריעות . הוא עוסק בתופעות העטופות כל כולן בחוסר ודאות , ותפקידו לעורר תהייה יותר מאשר להוביל לתשובות חד...
אל הספר