לקצא " ביסם אללאה קאומי" אפיונים של קצידה קלסית , בשל העובדה שהיא מושתתת על פנייה ישירה למאזין היהודי , נציגם של כל חברי הקהילה , כולל בניו ונכדיו של המחבר המוזכרים בסוף הטקסט . הוא מייחל לכך שיעלה בידם לשמור נאמנה על מורשת השיר , שיר אשר נבנה בשיקול הדעת ועל פי כל חוקי המשקל , במטרה לנטוע בזיכרונם של הדורות הבאים את מורשת סול הצדיקה . בקורפוס הפיוטים והקצות זאת הפעם היחידה שהבניית זיכרונה של הצדקת תלוי באיכות השיר , ושבח הצדקת קשור באופן מהותי לשבח אמנות השירה . נוסף על כך , לקצא " ביסם אללאה קאומי" איכויות המייחדות את המלחון , צורה שעסקנו בה בפרקים הקודמים . הקצא הזאת , המאמצת את סוג הפתיחה מהשירה הדתית בערבית יהודית , אינה מסתיימת בקריאת שמע ובתפילה לבניין בית המקדש . התפילה לאלוהים שיגאל את עמו מצרת הגלות בזכות האימהות " ) שרה מעא רבקא , " שרה עם רבקה ) אינה מצויה בסוף הקצא אלא בטורי '"רוגה"ח' בחטיבה הרביעית . 'ח"הרוג , '" או 'ח"הרג'יה" ( יציאה , ( הוא בית או טור ( אזור ) החותם חטיבות בשיר או הפותח חטיבות חדשות . זאת צורה האופיינית לשירים חילוניים . איכויות מבניות אלה תורמות לכינון...
אל הספר