בכתיבתו של אלבאז על סול מופיע הביטוי הזה פעמיים , בפעם הראשונה ב"שמך יה קדשה : " היא צוארה פשטה / לפני צר האורב ובפעם השנייה ב"היפה בנשים : " את צוארה פשטה / מול בני עוננה ב"צדקת אשת חיל זכרו" של מונסונייגו מופיע הביטוי כשהוא מלווה בהאצה לתליין לבצע את משימתו . יונה בנחת ושובה / צואר פשטה באהבה [ ... ] יחיש מהר יתיז ראשי [ ... ] / בכתיבה הפיוטית מופיע הביטוי בפיוט על העקדה " ) אם אפס רבע הקן ( " של הרב אפרים מרגנשבורג מן המאה האחת עשרה , שנכנס גם לסדר הסליחות הספרדי . פיוט העקדה הזה שכתב חכם מאשכנז זכה לתפוצה גדולה יותר בקרב יהדות ספרד החל במאות הארבע עשרה והחמש עשרה . הפיוט דורש בצורה מיוחדת את פרשת העקדה , מתוקף העובדה שקולו של יצחק שהושתק בספר בראשית נשמע ברבים לפני עקדתו , והצהרותיו האמוניות זוכות לצביון אמנותי במרחב השיר . בעקדה הזאת שש יצחק למות על קידוש השם ולהיות מוקרב כשה לעולה : ראה יחיד כי הוא השה / נאם להורו המנסה אבי אותי ככבש תעשה / לא תחמל ולא תכסה [ ... ] צואר פשט מאליו / ואביו נגש אליו לשחטו לשם בעליו / והנה ה' נצב עליו הפיוט בנוי כל כולו על ההאצה למות על קידוש השם , ...
אל הספר