מחיי המסורת לחיי החולין של יפו שטעם הפקרות בהם' ( צמח , . ( 32 אם מעבירים את העמדה הזאת לזירה הסמיוטית , אפשר לומר שהצבע מזוהה כסימן , גם אם כוזב . אבל בגלל ההיבט החומרי הבולט של הצבע , התפיסה הזאת אינה מובנת מאליה . שלא כסימנים מילוליים , שהמסמנים שלהם ( הווקאליים והטקסטואליים ) נדמים משניים למסומן , בצבע – המסמן מורגש הרבה יותר מן המסומן . עם זאת , לולא היתה לצבע משמעות , לא היה כנראה מייצר התנגדות כה גורפת ברומן ומחוצה לו . הסוגיה הזאת היא חלק מהשאלה הרחבה יותר אם המראה ' ) החיצוניות ( ' של הדברים מייצג את תכונותיהם ' ) פנימיותם ( ' במדויק או שמא הוא כוזב . במונחים סמיוטיים נאמר שתכונות פיזיות מסוימות נחשבות פעמים רבות למסמנים המייצגים סממני אופי . הצבע לא רק מכסה את הדברים ומונע גישה ויזואלית אליהם . הצבע גם נושא משמעות , כגון ' יופי' או ' היות חדש , ' שלעתים קרובות רואים בה מסמנת איכות תואמת ' ) משהו יפה , ' ' משהו חדש' ואפילו ' משהו שאיכותו גבוהה . ( ' אבל לא תמיד הסימון מוצדק . לא פעם קורה שצבע מונח על אובייקט ישן או כעור . אחת מתכונותיו העיקריות של סימן היא היכולת שלו לשקר , וב...
אל הספר