קריאה בלתי משוחדת של קובצי החוק בספרות קומראן לא תומכת בהשערה שהטקסטים הללו מבחינים בין מעמדן של יחידות חוק אחדות ובין מעמדן של אחרות . העובדה שבהלכה הקומראנית נידונים עניינים מיוחדים לעדת היחד שאינם מטופלים בספרות חז"ל , אין בה כדי ללמד שהקומראנים עצמם ראו בחקיקה הארגונית הפנימית שלהם בעלת מעמד סמכותי שונה מהלכות שמקורן בציווי התורה . הספרות הכתתית לא פיתחה טרמינולוגיה דומה לזו שבספרות התנאים המבחינה בין דברי תורה לדברי סופרים או תקנות זקנים ונביאים . באמת , גם בספרות חז"ל ההבחנות הללו אינן כה נפוצות כמו שנוטים לחשוב . רבות מן הקביעות שדין מסוים הוא ' דאוריתא' או ' דרבנן' מאוחרות יחסית אבל המקורות התנאיים הקדומים אינם מכירים אותם . יצחק גילת הראה בנוגע לכמה עניינים כמו איסורי שבת ( ועוד ) שהתנאים הראשונים לא הבחינו בין איסורי תורה ובין ' שבות מדברי סופרים . ' ההבחנות הללו הן תוצאה של התפתחות החשיבה הקונצפטואלית בנוגע לאיסורי שבת שקבעה את לט אבות מלאכה למסגרת האיסורים . כתוצאה מכך כמה פעילויות שנחשבו אסורות מכבר אבל לא התמיינו לאף לא אחד מאבות המלאכה הללו הוגדרו מחדש כ'שבות' מדרבנן . 7...
אל הספר