פרשת דין פרות השנה הרביעית בהלכה שבמגילות ויחסה להלכה שבספרות חז"ל היא אחת הדוגמאות הקלסיות למורכבות היחסים בין שני גופי הלכה אלו . מקורה של ההלכה בפרשה הקצרה שבויקרא יט , כג–כה : וכי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו את פריו שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל . ובשנה הרביעת יהיה כל פריו קדש הלולים ליהוה . ובשנה החמישת תאכלו את פריו להוסיף לכם תבואתו אני יהוה אלהיכם . ההוראה ' יהיה כל פריו קדש הלולים לה '' התפרשה בהלכה הקומראנית כמתנה לכוהנים . קביעה זו מצויה בספרות הכתתית לא פחות משש פעמים . ברשימת המתנות לכוהנים שבמגילת המקדש נאמר : ' וכול קודשיהמה אשר יקדישו לי עם כל קודש הילוליהמה' ( ס , . ( 3–4 בברית דמשק מופיעה ההלכה פעמיים . בפעם הראשונה בתוך רשימת עוברי עברות נאמר '] או אשר לוא י ] מחא להרים [ את כל הקודשים אשר נתנם אל ] לבני אהרון המטעת [ הרביעית לכל פרי עצי המאכל , [' ושוב במקום אחר '] כול הלולי ] נטעי הכר [ ם ו ] כול { עצי הפרי } וכל עצי הפר [ י לכוהנ ] ים [ יהיו ] כמשפטם [ באדמ ] ת הקודש ובארץ מגורים . ' באופן דומה גם במגילת הלכה , ' ותבואת עצי [ המאכל התאנה והר ] מו...
אל הספר