במקום סיכום – תפיסת הנישואים בקומראן ושאלת האמונה בתחיית המתים

כשיוסף בן מתתיהו מתאר את שלוש הפילוסופיות של היהודים – הפרושים , הצדוקים והאיסיים – הוא מייחד מקום לאמונתם של אלו בנוגע להישארות הנפש ותחיית הגופות בקץ האסכטולוגי . ב'קדמוניות היהודים' הוא כותב על הפרושים ש'רווחת בהם האמונה שיש בנשמות כוח אלמוות , ושיש שכר ועונש תחת האדמה לבני האדם , שעשו בחייהם מעשים טובים או רעים ; נשמות אחדות נדונות למאסר עולם ולאחדות ניתנת האפשרות לשוב לתחייה . ' הצדוקים לעומתם חושבים שהנשמה נעלמת עם הגוף . ואילו האיסיים ' פוסקים לנשמות חיי עולם' ( קדמוניות יח , . ( 18 דברים דומים כותב יוסף בן מתתיהו במלחמת היהודים : הפרושים מאמינים ' כי כל הנשמות אינן כלות , אולם רק נשמות הטובים עוברות אל גוף שני , ונשמות הרשעים נדונות ליסורי עולם' ( ב , (; 162 הצדוקים ' כופרים גם בנצח ( השארת ) הנשמה וגם בעונש ובשכר העתידים בשאול' ( ב , (; 165 האיסיים לעומת זאת ' מאמינים כי הגופות כלים , יען אשר אין חמרם מתקיים . אולם הנשמות תשארנה לנצח ומות לא ישלט בהן' ( ב , . ( 154 מתיאורים אלה עולה שהאיסיים לא האמינו בתחיית המתים . היפוליטוס , שתיאורו את האיסיים דומה לזה של יוסף בן מתתיהו , ש...  אל הספר
מוסד ביאליק