התמונה המורכבת הזאת שמציגה לפנינו היהדות של תחילת המאה השנייה לפנה"ס מסייעת להבחין במה שמתרחש בעדת קומראן ולהבינו . ישנם כמה חיבורים הלכתיים שנכתבו בקרב העדה ומצויה בהם טענה דומה לזו המצויה בחיבור לוי הארמי ובספר חנוך , כלומר שהם כוללים את דברי האל שניתנו לדורות קדומים . שני חיבורים שנמצאו בקומראן ומכילים את ביאור התורה ופיתוח מצוותיה מציגים את עצמם בתור חיבורים שניתנו לעם ישראל בסיני . אלו הם ספר היובלים ומגילת המקדש . העמודות הראשונות של מגילת המקדש לא השתמרו בשלמותן אולם בסופה של העמודה השנייה מצויים שברי שורות ובהם פסוקים משמות לד , הפרק המדבר על מתן התורה למשה בהר בסיני , ומכאן שמאורע זה שימש רקע להצגתה של המגילה . לכך יש להוסיף את מה שכבר נאמר – הדובר במגילה הוא האל עצמו . האופן שבו מציגה המגילה את עצמה מלמד את הקורא שחמישה חומשי תורה הם סיכום קצר שנמסר בשלבים – חלקו בהר סיני , חלקו בערבות מואב , חלקו במישרין מן האל , חלקו מפי משה – של מה שניתן כולו מהאל למשה בכתב – במגילת המקדש , בהר סיני . מה שהוא בגדר השערה במגילת המקדש ודאי יותר בספר היובלים וגם סבוך יותר . על פי פרק א משה נק...
אל הספר