פשר ומדרש המייצגים העיקריים של הפירושים המפורשים מבין המגילות הם אלה שמכונים ' פשרים' – סוגה ספרותית ייחודית למגילות מדבר יהודה . מקצת החיבורים הללו הם פירוש מסודר לטקסט שהם עוסקים בו והם נקראו כך משום המבנה הקבוע שלהם המורכב מציטוט הפסוק המתפרש ואחריו הנוסחה ' פשרו על' או ' פשר הדבר . ' עוד משותף לכל החיבורים הללו שהם מפרשים דברי נבואה דווקא ושתוכנם הוא בעל אופי מיוחד והוא מתן פירוש אקטואלי או אסכטולוגי לדברי הנביאים . בבסיסם של הפירושים הללו האמונה שלמחבריהם ניתנה היכולת המיוחדת לפענח את הסודות והידיעות המשוקעות בדברי הנבואה שלא היו גלויים אף לנביאים עצמם . כך נאמר בפשר חבקוק ' : ואשר אמר " למען ירוץ הקורא בו" פשרו על מורה הצדק אשר הודיעו אל את כול רזי דברי עבדיו הנבאים' ( ז , . ( 3–5 לאמתו של דבר , יש בפשר חבקוק הזכרה מפורשת יותר של התפיסה הזאת , אלא ששם היא מופיעה * אהרן שמש 1 כוונתי לחיבורים המכונים ' פשרים רציפים , ' כלומר אלו שסדרם עוקב אחר רצף פסוקי החיבור שהוא פושר . חוץ מאלו מצויים בין המגילות עוד חיבורים שסגנונם הוא סגנון פשר אך סידורם נושאי . בין אלה ' פלורילגיום' ו'מגילת מ...
אל הספר