ראינו קודם שהתקשורת בבית בין הילדה להוריה אצל מורות בעלות תחושת מסוגלות נמוכה הייתה חסרה וקשה . גם בזירה המקצועית , בבית הספר , תרבות התקשורת בעייתית . המורות התלוננו שהמסרים העוברים מהמנהלת למורות הם מסרים מעורפלים . הן ציינו כמה סיבות אפשריות לכך , לרבות שהמנהלת לא עדכנה את הצוות בתכניות שלה בדבר המתרחש בבית הספר . חנה מספרת לי על בית ספרה : ישימו שם איזה סייעת ועוד מורה , שתי מורות בכיתה . לא יודעת מה התכנית , אני אומרת לך את זה ככה , אני לא יודעת איך יהיה באמת … לא כל הכיתות , אבל שמעתי שתי כיתות כאלו . ואז העבירו מורים , במקום לפטר אותם , לבתי ספר אחרים . אני : אבל לא קלטו מורים חדשים ? חנה : לא . לא כמה שידוע לי . אני לא יודעת . לא . לא קלטו מורים חדשים . לא זוכרת . כי ביום האחרון של שנת הלימודים המנהלת זימנה אותנו לישיבה ואמרה שזאת התכנית שלה , שהיא חושבת שיהיה יותר קשה , אני זה ואני זה ... המנהלת של חנה הודיעה למורות את תכניותיה לשנה הבאה רק ביום האחרון ללימודים . חנה מרגישה שגם בישיבה זו לא נמסרה אינפורמציה מפורטת ומדויקת , והיא חוזרת על הביטוי " אני לא יודעת . " החסר האינפורמ...
אל הספר