גם כאן אפתח בסיפור . מעשייה יהודית מספרת כי לאחת העיירות שבפולין הגיעה השמועה כי ביום המחר תגיע הרכבת הראשונה לעיירה . יצאו כל בני העיירה לחזות בפלא החדש , ובהם גם רב העיירה . לא הסתפק אותו אדמו"ר בהתבוננות ברכבת וניגש למשש את הקרונות ואת הקטר במו ידיו . תמהו חסידיו על התנהגותו ושאלוהו על פשרה . השיב להם האדמו"ר : " מכל דבר שבעולם יש ללמוד לקחים . ראיתי את הרכבת והנה הקרונות שבה קרים כקרח , אולם הקטר היה חם ולוהט . הסקתי את המסקנה כי אם העומד בראש והמוביל חם הוא ולוהט , יש בכוחו לגרור גם רבים שהם כשלעצמם קרים כקרח . " כבר בראיונות התברר לי כי בעיני המורות סוגיית היחסים עם המנהלת היא המשמעותית ביותר . אכן הקטר נתפס בעיניהן ככוח החשוב ביותר בעיצוב תחושת המסוגלות שלהן . תפיסתן של המורות את סוגיית היחסים עם המנהלת באה לידי ביטוי בכמה דרכים : ראשית , מורות משתי הקבוצות הקדישו מקום רב במיוחד לסוגיית הניהול ולהשפעתה של סוגיה זו על תחושתן . משך הזמן שהוקדש בריאיון לדיבור על המנהלת ועל היחסים אתה היה ארוך מזה שהוקדש לסוגיות אחרות . שנית , דבריהן של המורות , ובמיוחד דברי המורות בעלות תחושת המסוג...
אל הספר